חידוש חוזה חכירה ודמי היוון
רשות מקרקעי ישראל מנהלת למעלה מ- 90% מקרקעות המדינה. הסיבה לכך הינה חזקה קניינית של קרקעות המדינה בידי יהודים, תוך קביעת הגבלות על הענקת זכויות בקרקעות המדינה לזרים.
השיקולים העיקריים לכך הינם ביטחוניים ולאומיים, החיוניים להמשך קיומה הריבוני של מדינת ישראל.
חוזה החכירה הינו הסכם שנחתם בין אדם המבקש לקבל זכויות חכירה בנכס מקרקעין המנוהל על ידי הרשות, המקנה לאותו חוכר שכירות ארוכת שנים, ובשמה המקצועי "חכירה לדורות", למשך 49 שנים ובמרבית המקרים זכות החכירה תינתן ל- 98 שנים.
חוזה החכירה בא להסדיר את התנאים, ההגבלות, הזכויות והחובות במסגרת החכרת המקרקעין בין החוכר לבין הרשות.
החוזה קובע בין היתר, את שווים של המקרקעין במועד הקצאת הזכויות, מגדיר את היקף ניצול זכויות הבניה במקרקעין, ייעוד המקרקעין, מטרת החכירה והשימושים המותרים, התניות והגבלות בדבר העברת זכויות ועוד.
טרם החתימה על חוזה החכירה ישנה חשיבות מירבית בהבנת מהותם ותכנם של הוראות חוזה החכירה שכן הם אינם ניתנים למשא ומתן או לשינוי.
בהיעדר הבנה, החוכר עלול לחשוף את עצמו להפרות חמורות של חוזה החכירה, מבלי שידע דבר אודות ההפרות משך עשרות שנים.
הבעיה היא כי בשלב מסוים, הוא בהכרח יאלץ להתמודד מול מרותה של הרשות ולשאת בתשלומי עתק רטרואקטיביים.
תשלום דמי היוון:
בעל זכויות חכירה בנכס המקרקעין (חוכר), רשאי להוון את זכויותיו בנכס ולשלם מראש את דמי החכירה השנתיים. על פי רוב, דמי ההיוון יחושבו לפי 5.5% מערך הקרקע עבור מלוא תקופת החכירה או יתרתה.
התמורות בהיוון נכסי הרשות:
- ההיוון פוטר את החוכר מתשלום דמי חכירה שנתיים הנעים בין 3%-1% מערך המקרקעין לכל שנה.
- פטור מתשלום דמי הסכמה בבקשה להעברת זכויות בנכסי מגורים או תעסוקה.
- היוון חוזה החכירה מקנה לחוכר הטבות רבות הקבועות בהחלטות מועצת מקרקעי ישראל וכן זכאות הצטרפות למסלול הקניית הבעלות.
משרדנו מייצג ומלווה חוכרים רבים טרם חתימתם על חוזה החכירה, הסכם פיתוח או חידוש חוזה החכירה, תוך בחינת הכדאיות הכלכלית של כל אחד מהמסלולים השונים, בהתאם לטיב הנכס ולפעולות אותן החוכר מבקש לבצע. פעילות זו נעשית מתוך הבנה ברורה של כלל הוראות החוזה, הזכויות והחובות החלות על החוכר במהלכה של תקופת החכירה.
המציאות מלמדת כי הליכים אלו עלולים להפוך ארוכים ומייגעים, ולעיתים לגרום לנזקים רבים ועיכובים בלתי צפויים.
ההתמודדות מול מורכבותה של הרשות ושינויי המדיניות התכופים, לרבות שינוי תנאי החכירה – הופכים את העשייה מולה למורכבת ועתירת סיכון.